מרלי ואח' נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ ואח'

פסק דין

רקע כללי והתביעה שלפני

לפני תביעה כספית לתשלום פיצויים בגין נזקים שנגרמו על פי הנטען לתובעים על רקע עסקה לרכישת רכב בהליך כינוס נכסים.

אין חולק בין הצדדים כי התובעים רכשו רכב מס' רישוי 61-699-50 מסוג מיצובישי פג'רו שנת ייצור 2003 (להלן: "הרכב") בהליך כינוס נכסים . במסגרת הליך הכינוס שימוש הנתבע מס' 2 כונס נכסים (להלן: "הכונס"). הכונס מונה לבקשת הנתבע מס' 1 (להלן: "הזוכה"). הליך הכינוס ננקט על רקע בקשה למימוש משכון שרבץ על הרכב לטובת הזוכה.

הנתבע מס' 3 שימש במועדים הרלוונטיים שמאי רכב והוא בדק את הרכב לבקשת הכונס ונתן חוות דעת המעריכה את שוויו (להלן: "השמאי").

אין חולק בין הצדדים עוד כי במועד רכישת הרכב התאפשרה להם בדיקה ויזואלית בלבד ולא התאפשר להם לבצע ברכב כל בדיקה נוספת. התובעים טוענים כי בתחילה נתנו הצעה לרכישת הרכב אך פקידה מטעם הכונס טענה בפניהם כי הצעתם נמוכה מדי וסביר להניח כי לא תאושר על ידי רשם ההוצאה לפועל בשים לב לפער בינה לבין חוות דעת השמאי.

התובעים טוענים כי לאחר רכישת הרכב וכבר במהלך הנסיעה הראשונה עלה בהם חשד שהרכב אינו תקין. מיד לאחר מכן פנו התובעים למוסך הסמוך למקום מגוריהם שם התברר להם כי הרכב עבר תאונה קשה עם נזק לשלדה.

בעקבות כך ולמחרת מועד הרכישה פנו התובעים באמצעות בא כחם בדרישה לבטל את העסקה. התובעים טוענים כי בדקו את הרכב לאחר מכן על ידי שמאי רכב אשר גילה פגמים נוספים ורבים. למרות זאת הכונס סירב לבטל את העסקה. בקשה לאישור המכר הוגשה לרשם ההוצאה לפועל והיא אושרה על ידו.

בשים לב לכך עותרים התובעים לבית המשפט על מנת שיורה על ביטול העסקה תוך חיוב הנתבעים בנזקים שנגרמו להם. לחילופין עותרים התובעים לחייב את הנתבעים בנזקים שנגרמו להם.

טענות התובעים

התובעים טוענים כי השמאי הינו שלוחם של הכונס והזוכה וכי מעשיו ומחדליו מחייבים אותם. עוד טוענים התובעים כי הכונס הינו שלוח של הזוכה ומעשיו מחייבים את הזוכה.

התובעים טוענים כי רכשו את הרכב בשל טעות שהיא תוצאה של הטעיה שהטעו אותם הנתבעים ובנסיבות אלו הם זכאים לבטל את המכר. עוד טוענים התובעים כי הנתבעים ידעו או היה עליהם לדעת אודות הטעות ובנסיבות אלו זכאים התובעים לבטל את העסקה מכח הוראות חוק המכר. לחילופין זכאים התובעים לבטל את העסקה מטעמי צדק גם אם הנתבעים לא ידעו ולא היה עליהם לדעת אודות הפגמים.

התובעים מוסיפים וטוענים כי הכונס פעל בחוסר תום לב, תוך הפרת חובת הנאמנות והזהירות המוטלת עליו.

התובעים מוסיפים וטוענים כי הנתבעים התרשלו כלפיהם וגרמו להם את הנזק הנטען על ידם.

טענות הזוכה והכונס

הכונס טוען כי דין תביעתו של התובע מס' 1 להידחות על הסף בהיעדר יריבות מאחר ומי שקנה את הרכב הוא התובע מס' 1 והרכב נרשם על שמו במשרד הרישוי.

התובעים רכשו את הרכב בהליך של הזמנה להציע הצעות כאשר השלמת העיסקה בוצעה ביום 11.1.2007.

התביעה לוקה בשיהוי רב נוכח העובדה כי היא מוגשת למעלה משנתיים מיום מכירת הרכב. אין המדובר במכירת הרכב בשוק החופשי אלא במכירת הרכב בהליכי כינוס ולפיכך אין כל מקום לטענות התובעים אודות נזקים שכן הם רכשו את הרכב AS – IS ולפיכך הייתה חובה עליהם לבחון את הרכב בטרם רכשו אותו.

אין כל הוכחה שהכונס או הזוכה ידעו אודות הפגמים הנטענים. ההיפך הוא הנכון, שני גורמים אלו הסתמכו על חוות דעת השמאי שבדק את הרכב בדיקה חיצונית ובמסגרת חוות הדעת לא צוין הפגם הנטען.

טענת התובעים כי על הנתבעים 1 ו- 2 לדעת על הפגמים הנטענים מנוגדת להוראות סעיף 29 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א – 1981.